כשאין קליטה בסופר
קליטה סלולרית גרועה בסופרמרקט היא לא במקרה: מבנים גדולים, קירות בטון, מקררים ומדפי מתכת. בפועל, חלק גדול מהקנייה מתבצע בדיוק במקום שבו הטלפון הכי פחות מחובר.
מה עובד בלי חיבור
הרשימה עצמה. אפשר להוסיף פריטים, לסמן מה נלקח, לשנות כמויות, לסדר מחדש ולמחוק — הכל נשמר על המכשיר. כשהחיבור חוזר, השינויים נשלחים ומגיעים גם לשאר המשתתפים ברשימה.
אפשר גם לסרוק ברקוד: זיהוי הברקוד מתבצע על המכשיר ולא דורש אינטרנט.
מה דורש חיבור
מחיר שהטלפון עוד לא ראה. המחירים נקראים מהשרת, ולכן על מוצר שהוא עוד לא בדק האפליקציה אומרת שאין לה מחיר ולא מנחשת. פתרון מעשי: לבנות את הרשימה בבית, כשיש חיבור, ולתת למחירים להגיע אז.
מה שכבר שמור בטלפון כן מוצג. המחירים של שלושת הסניפים האחרונים שבחרתם נשמרים על המכשיר ליום, כך שהמחירים שליד הפריטים ברשימה נמצאים שם גם מול המדף, בלי קליטה בכלל.
גם הצטרפות לרשימה חדשה דרך הזמנה דורשת חיבור חד-פעמי.
למה זה בנוי ככה
אפשר היה לבנות אפליקציה שפשוט מסרבת לעבוד בלי רשת — זה הרבה יותר פשוט לפתח. ההחלטה הייתה הפוכה: הרשימה היא קודם כל נתון מקומי על הטלפון, והסנכרון הוא שכבה מעליה. התוצאה היא שהדבר שאתם צריכים בזמן אמת, מול המדף, אף פעם לא תלוי בקליטה.
מה קורה לשינויים שעשיתי בלי קליטה?
הם נשמרים על המכשיר ונשלחים ברגע שהחיבור חוזר. אין צורך לעשות משהו — ואין צורך להישאר במסך.
ומה אם גם האדם השני ערך בינתיים?
שני העריכות משתלבות. המקרה הזה נלקח בחשבון מראש, ולכן אין מצב שהרשימה של אחד מוחקת את זו של השני.
